טבילת נשים עם לק ג'ל
הרב יניב חניאכזאדרתשפא11/03/2021
שאלה:
האם מותר לאשה לטבול עם לק ג'ל? או שזו חציצה?
תשובה:
זו שאלה חשובה שנשאלת פעמים רבות.כידוע, הרב עובדיה זצ"ל פסק שמותר לאשה לטבול עם לק, בתנאי שהוא שלם ויפה. כי במקרה כזה האשה לא מקפידה להוריד אותו. אם מדובר על לק סדוק או פגום, שהאישה היתה מקפידה להוריד אותו- אז אסור לטבול איתו.
נראה לי שהדין הזה נכון גם לגבי לק ג'ל- אן מדובר בלק שלם, עשוי היטב ונקי, אז מותר יהיה לטבול איתו.
אולם, ביתו של הרב עובדיה מעידה על עצמה ששאלה את אביה לגבי זה, והוא אמר לה- ההיתר הזה הוא לא בשבילך. כלומר, ההיתר הוא לפחות מחמירים. או למי שעלולה לא לטבול או לדחות טבילה בגלל זה. ככה שנראה על פי העדות הזו שעדיף להחמיר ולנקות את הלק ג'ל.
כאן בצפת אשתי סיפרה שהלק גליסטיות (זה שם המקצוע... אני חושב), מתורגלות בנוהל מקווה. הן מורידות את הלק ג'ל לפני, האשה הולכת לטבול, ושמות חדש מיד אחרי הטבילה. וככה גם מחדשים את הסגנון פעם בחודש :)
תשובות נוספות בנושא-
הלכות נידה ללייטים
זו שאלה מאוד חשובה, ואני אענה עליה למרות שיש בה הסתייגות, אם כי אוסיף הקדמה-
הלכות נידה, ובכלל הלכות האישות ביהדות הם יסוד חשוב ומרכזי של הדת היהודית. בניגוד גמור למה שמקובל לחשוב בימינו, הלכות אישות ונידה נחשבים כיסוד לבית בריא, ליחסים חיוביים והם לטובת הזוג והמשפחה. לא רק כי "ככה השם אמר". ומה נעשה, אנחנו חייבים לסבול את זה. אלא ככה יותר טוב, יותר נכון ויותר בריא לזוג.
הים יש תחושה, בחוגי ה"לייטים" ורבני הלייטים, שצריך ל"תרץ" ולהסביר כל הזמן. יש את הנאורים, החכמים ואלה שמתחשבים בסבל הציבור, שיודעים כמה קשה, שמכילים כל מיני שינויים. ויש את ה"הלכתיים" שלא אכפת להם מכלום אלא מההלכה היבשה.
זו טעות, אנחנו (הכוונה כאן לכל היהודים, להסטוריה היהודית כולה), אכן מקפידים על ההלכה, אבל כי אנחנו מאמינים שזה הכי טוב לנו. בפנימי פנימיות. לא רק בגלל הגן עדן והגיהנם.
אנחנו "סומכים" על הקב"ה שהוא יודע מה טוב בשבילנו, מה נכון. ויודעים שבסופו של דבר דרך התורה היא הנכונה לנו בכל המובנים- בגוף, בנפש, ואפילו כשקשה מאוד. או כשאנחנו לא מבינים. לא תמיד "זה ישיר", לא תמיד הטובה בולטת למרחקים... אבל בסופו של חשבון האמונה ביהדות היא האמונה שדרך התורה נכונה יותר לנו תמיד. גם כשאולי לא יודעים למה.
ובכן, אחרי זה, אלו הלכות נידה בקצרה-
כאשר אישה רואה דם הזוג מיד נאסרים. וחייבים לנקוט בהרחקות (בגלל אופי השאלה שלך אני לא אפרט כעת את ההרחקות, מבחינה הלכתית צריך להקפיד גם על הלכות "ריחוק" ואי נגיעה וכדומה... שהם מאוד מפורטים בספרי ההלכה השונים).
אבל בא נאמר שהמינימום הוא קיום יחסים ולא לישון ביחד.
מחכים לסיום הדימום (בימינו כל דימום נחשב, כולל הכל).
ואז יש לעשות בדיקה של "הפסק בטהרה", שבה האישה בודקת אם אין דם סמוך לשקיעה. אם אין, מאותו רגע היא מתחילה לספור שבעה נקיים.
באותו זמן, צריך לעשות בדיקה נוספת (אלא אם כן במקרים מיוחדים שבהם מוותרים עליה, בהוראה ישירה של רב מורה הוראה) שנקראת "מוך דחוק", ובה מניחים עד בדיקה באותו מקום למשך כל זמן בין השמשות, בין השקיעה לצאת הכוכבים (18 דקות בערך).
את שבעת הימים הנקיים מתחילים לספור החל מהערב הנקי הראשון (עם מגבלה שמיד נציין).
הספירה מתבצעת כספירת ימים, כשבכל יום כזה בודקים אם יש דם או לא (בבוקר ובערב, בעזרת בד מיוחד שניתן לקנות בכל מקווה או סופרמרקט חרדי, במקרים מסויימים ניתן לבדוק רק פעם ביום, אם יש סכנה של פגיעה שתגרום לדימום, והיתר של רב יש מקרים בודקים רק ביום הראשון והאחרון, כשיש קשיים מיוחדים).
לא ניתן להתחיל לספור שבעה נקיים לפני חמישה ימים, לספרדים ארבעה, מתחילת המחזור (זוהי המגבלה עליה דברתי). או לפחות שלושה ימים (אם כי כפי שאמרנו זה מצב נדיר)... מהיום האחרון שבו היו יחסי אישות, בעיקר לספרדים שהולכים על פי שיטת הרב עובדיה. גם בזה יש מקרים נדירים שבהם יש אפשרות להתיר בדיקה מיידית בתנאים מסויימים שהרב יפרט.
לדוגמא- מחזור חודשי בשבת והפסקת הדם ביום שלישי, חייבים לחכות עוד יומיים (כדי להגיע לחמישה ימים), ביום רביעי בערב מיד לפני השקיעה מבצעים בדיקה... כמובן שזה מאוד לא שכיח. רוב הפעמים זה לוקח יותר מחמישה ימים.
אם אין דם הרי שאחרי השקיעה, שלפי היהדות זה כבר יום חמישי, מתחילים לספור. חמישי, שישי, שבת, ראשון, שני, שלישי, רביעי. ברביעי אחרי השקיעה (שוב, שזה כבר יום חמישי) הולכים למקווה.
ההליכה למקווה יוצאת תמיד באותו יום של הבדיקה, הבדיקה לפני השקיעה והמקווה אחרי.
האשה הולכת למקווה אחרי התנקות רצינית ביותר, או עושה אותה שם, ואחרי טבילה במקווה הזוג מותר שוב, עד הפעם הבאה שרואים דם.
זו שאלה מאוד חשובה, ואני אענה עליה למרות שיש בה הסתייגות, אם כי אוסיף הקדמה-
הלכות נידה, ובכלל הלכות האישות ביהדות הם יסוד חשוב ומרכזי של הדת היהודית. בניגוד גמור למה שמקובל לחשוב בימינו, הלכות אישות ונידה נחשבים כיסוד לבית בריא, ליחסים חיוביים והם לטובת הזוג והמשפחה. לא רק כי "ככה השם אמר". ומה נעשה, אנחנו חייבים לסבול את זה. אלא ככה יותר טוב, יותר נכון ויותר בריא לזוג.
הים יש תחושה, בחוגי ה"לייטים" ורבני הלייטים, שצריך ל"תרץ" ולהסביר כל הזמן. יש את הנאורים, החכמים ואלה שמתחשבים בסבל הציבור, שיודעים כמה קשה, שמכילים כל מיני שינויים. ויש את ה"הלכתיים" שלא אכפת להם מכלום אלא מההלכה היבשה.
זו טעות, אנחנו (הכוונה כאן לכל היהודים, להסטוריה היהודית כולה), אכן מקפידים על ההלכה, אבל כי אנחנו מאמינים שזה הכי טוב לנו. בפנימי פנימיות. לא רק בגלל הגן עדן והגיהנם.
אנחנו "סומכים" על הקב"ה שהוא יודע מה טוב בשבילנו, מה נכון. ויודעים שבסופו של דבר דרך התורה היא הנכונה לנו בכל המובנים- בגוף, בנפש, ואפילו כשקשה מאוד. או כשאנחנו לא מבינים. לא תמיד "זה ישיר", לא תמיד הטובה בולטת למרחקים... אבל בסופו של חשבון האמונה ביהדות היא האמונה שדרך התורה נכונה יותר לנו תמיד. גם כשאולי לא יודעים למה.
ובכן, אחרי זה, אלו הלכות נידה בקצרה-
כאשר אישה רואה דם הזוג מיד נאסרים. וחייבים לנקוט בהרחקות (בגלל אופי השאלה שלך אני לא אפרט כעת את ההרחקות, מבחינה הלכתית צריך להקפיד גם על הלכות "ריחוק" ואי נגיעה וכדומה... שהם מאוד מפורטים בספרי ההלכה השונים).
אבל בא נאמר שהמינימום הוא קיום יחסים ולא לישון ביחד.
מחכים לסיום הדימום (בימינו כל דימום נחשב, כולל הכל).
ואז יש לעשות בדיקה של "הפסק בטהרה", שבה האישה בודקת אם אין דם סמוך לשקיעה. אם אין, מאותו רגע היא מתחילה לספור שבעה נקיים.
באותו זמן, צריך לעשות בדיקה נוספת (אלא אם כן במקרים מיוחדים שבהם מוותרים עליה, בהוראה ישירה של רב מורה הוראה) שנקראת "מוך דחוק", ובה מניחים עד בדיקה באותו מקום למשך כל זמן בין השמשות, בין השקיעה לצאת הכוכבים (18 דקות בערך).
את שבעת הימים הנקיים מתחילים לספור החל מהערב הנקי הראשון (עם מגבלה שמיד נציין).
הספירה מתבצעת כספירת ימים, כשבכל יום כזה בודקים אם יש דם או לא (בבוקר ובערב, בעזרת בד מיוחד שניתן לקנות בכל מקווה או סופרמרקט חרדי, במקרים מסויימים ניתן לבדוק רק פעם ביום, אם יש סכנה של פגיעה שתגרום לדימום, והיתר של רב יש מקרים בודקים רק ביום הראשון והאחרון, כשיש קשיים מיוחדים).
לא ניתן להתחיל לספור שבעה נקיים לפני חמישה ימים, לספרדים ארבעה, מתחילת המחזור (זוהי המגבלה עליה דברתי). או לפחות שלושה ימים (אם כי כפי שאמרנו זה מצב נדיר)... מהיום האחרון שבו היו יחסי אישות, בעיקר לספרדים שהולכים על פי שיטת הרב עובדיה. גם בזה יש מקרים נדירים שבהם יש אפשרות להתיר בדיקה מיידית בתנאים מסויימים שהרב יפרט.
לדוגמא- מחזור חודשי בשבת והפסקת הדם ביום שלישי, חייבים לחכות עוד יומיים (כדי להגיע לחמישה ימים), ביום רביעי בערב מיד לפני השקיעה מבצעים בדיקה... כמובן שזה מאוד לא שכיח. רוב הפעמים זה לוקח יותר מחמישה ימים.
אם אין דם הרי שאחרי השקיעה, שלפי היהדות זה כבר יום חמישי, מתחילים לספור. חמישי, שישי, שבת, ראשון, שני, שלישי, רביעי. ברביעי אחרי השקיעה (שוב, שזה כבר יום חמישי) הולכים למקווה.
ההליכה למקווה יוצאת תמיד באותו יום של הבדיקה, הבדיקה לפני השקיעה והמקווה אחרי.
האשה הולכת למקווה אחרי התנקות רצינית ביותר, או עושה אותה שם, ואחרי טבילה במקווה הזוג מותר שוב, עד הפעם הבאה שרואים דם.
מתי לטבול במקווה
הכתם החום היה בבוקר שבת? אם כן, אז ההפסק בטהרה היה במוצאי שבת ואת צריכה לטבול במוצאי שבת. כי הדימום היה עד שבת בצהריים.
הכתם החום היה בבוקר שבת? אם כן, אז ההפסק בטהרה היה במוצאי שבת ואת צריכה לטבול במוצאי שבת. כי הדימום היה עד שבת בצהריים.
למה מקוואות הן ליד בית כנסת
זו בטח לא "סיבה הלכתית", אם כבר אז ברור שיש סיבה למה להרחיק מקוואות מבתי כנסת, כי זה בודאי לא צנוע ואני לא אתפלא אם יש נשים שנמנעות מלטבול בשעות מסויימות בגלל שזה קרוב לבית כנסת.
אני יודע שזה די נפוץ ואני מניח שהסיבה היא טכנית לגמרי- יש הקצאות של קרקע על ידי העיריה בכל מיני מקומות, וכשמקצים שאח "למועצה הדתית" או לצרכי דת, בונים עליו שני מוסדות שקושרים לדת- בית כנסת ומקווה. זה לא אמור להיות ככה וזו בעיה לעניות דעתי, אבל זה פשוט מסתדר ככה טכנית.
זו בטח לא "סיבה הלכתית", אם כבר אז ברור שיש סיבה למה להרחיק מקוואות מבתי כנסת, כי זה בודאי לא צנוע ואני לא אתפלא אם יש נשים שנמנעות מלטבול בשעות מסויימות בגלל שזה קרוב לבית כנסת.
אני יודע שזה די נפוץ ואני מניח שהסיבה היא טכנית לגמרי- יש הקצאות של קרקע על ידי העיריה בכל מיני מקומות, וכשמקצים שאח "למועצה הדתית" או לצרכי דת, בונים עליו שני מוסדות שקושרים לדת- בית כנסת ומקווה. זה לא אמור להיות ככה וזו בעיה לעניות דעתי, אבל זה פשוט מסתדר ככה טכנית.
טבילת תבנית סיליקון
מתייחסים לתבנית כזו כמו אל כלי פלסטיק. כלי פלסטיק לא ממש חייבים טבילה, אבל נהגו להחמיר ולטבול אותם אם הם נועדו לשימוש ממושך וכך נהגו (וכך גם פסק הרב עובדיה ביחווה דעת), לעשות עם תבנית סיליקון, לטבול משום חומרה, ללא ברכה.
מתייחסים לתבנית כזו כמו אל כלי פלסטיק. כלי פלסטיק לא ממש חייבים טבילה, אבל נהגו להחמיר ולטבול אותם אם הם נועדו לשימוש ממושך וכך נהגו (וכך גם פסק הרב עובדיה ביחווה דעת), לעשות עם תבנית סיליקון, לטבול משום חומרה, ללא ברכה.
הלכות אישות
לכאורה מה שהכי מתאים למקרה שלכם זו הגלולה של "היום שאחרי", שהיא גלולה שנוטלים יום אחרי קיום היחסים והיא מונעת הריון, למיטב ידיעתי היא גם מאוד "בטוחה" במניעת הריון.
אני לא רואה שום סיבה או צורך או היתר לדחות את הטבילה, במיוחד אחרי שחיכיתם כל כך הרבה זמן אחרי ההפלה.
כמו כן במקרה הזה יש עוד הרבה אפשרויות לפני שמגיעים להוצאה מחוץ לגוף, ולכן אני ממליץ על הגלולה של היום שאחרי.
לכאורה מה שהכי מתאים למקרה שלכם זו הגלולה של "היום שאחרי", שהיא גלולה שנוטלים יום אחרי קיום היחסים והיא מונעת הריון, למיטב ידיעתי היא גם מאוד "בטוחה" במניעת הריון.
אני לא רואה שום סיבה או צורך או היתר לדחות את הטבילה, במיוחד אחרי שחיכיתם כל כך הרבה זמן אחרי ההפלה.
כמו כן במקרה הזה יש עוד הרבה אפשרויות לפני שמגיעים להוצאה מחוץ לגוף, ולכן אני ממליץ על הגלולה של היום שאחרי.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא הלכה
מוצרים
